הקסם של ג'ינקס (ספר שני בסדרה)
We have run out of stock for this item.
מאת: סייג' בלקווד
ידע הוא כוח
ג'ינקס יודע שביכולתו לחולל קסמים. אבל הוא אינו יודע מדוע איש זאב עם מחברת עוקב אחריו, ולמה השדונים סבורים שהוא ואדון העצמות הנורא קשורים באיזשהו אופן.
החיפוש של ג'ינקס אחר תשובות מביא אותו למדבר סמרה. שם, לפי דבריו של המכשף סיימון, הוא עשוי למצוא את הקסם העתיק שנדרש כדי להביס את אדון העצמות וכדי לאחד את תושבי האורוואלד. אבל ג'ינקס נקלע למזימה עתיקה שמסכנת את האורוואלד עוד יותר.
בספר ההמשך לג'ינקס, הגיבור הנועז של סייג' בלקווד נקרא להציל את האורוואלד. ככל שהוא לומד יותר, כך מתבהר לו שהמשימה הזאת תדרוש יותר מכוח קסם של שוליית מכשף, ובמהרה הוא יצטרך לקרוא לאורוואלד כולו לעזרה – מכשפות, אנשי זאב, מכשפים ועצים.
ג'ינקס היה רב מכר בעולם ובישראל, ונבחר ל"מצעד הספרים" של משרד החינוך.
מגיל 10 ומעלה
תרגום מאנגלית: מאירה פירון
כריכה רכה, 376 עמודים
תאריך הוצאה לאור: 2017
דאנאקוד: 362-5619
ISBN: 978-965-564-434-0
"בגלל העולם הדמיוני העשיר, הספר מצליח לעניין גם את הילדים שנוטים פחות לקרוא" – המלצה על הספר באתר "KIDS BEST"
"ממש נכנסתי לספר והגעתי למצב של לקרוא עד שתיים בלילה" – המלצה על הספר באתר "H PORTAL"
ג'ינקס לא שנא בני אדם. לפעמים הוא פשוט היה צריך להתרחק מהם.
ברגע שהוא יצא מטווח השמיעה של היושבים סביב המדורה ונשם את עוצמתו הירוקה והעמוקה של היער, הוא שמע את קולו של עץ בודד.
תקוע. לכוד. הכול אבוד.
ג'ינקס מיהר אל תוך הצמחייה העבותה, עקף עצים אדירים מכוסים אזוב, מָעד על שורשים.
הקריאות הגיעו משתיל של אשור. עץ אורן גדול ממדים נפל ומעך את האשור על האדמה.
ג'ינקס תפס את האשור ומשך, אבל לא הצליח לשחרר אותו. הוא שמע אותו ממלמל בייאוש. אתה מחכה ומחכה להזדמנות כזאת, שעץ גדול ייפול כדי שתוכל לצמוח אל עבר השמש, ואז זה קורה. קשה להיות צעיר באוּרוואלד.
ג'ינקס כרך את זרועותיו סביב גזע האורן המחוספס והדוקרני וניסה להזיזו. הוא לא הצליח.
אה. כן. הוא קוסם.
ג'ינקס שאב את כוח החיים של האורוואלד דרך רגליו. האורן ריחף כמה סנטימטרים מעל לפני השטח.
חופשי! חופשי! אמר העץ הרך. אור שמש!
הוא הזדקף, ועליו ליטפו את פניו של ג'ינקס.
ג'ינקס התמלא תחושת הישגיות — בזכותו, ייתכן שהעץ הזה יגיע ביום מן הימים לגובהם של הענקים הסובבים אותו — אבל לפתע חש רעב עמוק של מישהו קרוב. הוא הפנה את ראשו שמאלה... ועיניו פגשו עיניי איש־זאב.
ג'ינקס קפא, אחוז אימה. לא היה טעם בכישוף הסתרה — איש־הזאב כבר ראה אותו. לא היה זמן לצעוק לעזרה — איש־הזאב היה במרחק מטרים ספורים ממנו.
והוא הרכיב משקפיים.
ג'ינקס בהה בו, ואז איש־הזאב ליקק קצה עיפרון וכתב משהו במחברת קטנה.
"למה עשית את זה?" שאל איש־הזאב באורוואלדית נוהמת אך מושלמת.
"מ־מה עשיתי?" שאל ג'ינקס. הוא לא ידע שאנשי־זאב יכולים לדבר. הוא נרדף על ידי אנשי־זאב, נתפס על ידי אנשי־זאב וכמעט נטרף על ידי אנשי־זאב, אבל הם מעולם לא ניהלו איתו שיחה.