הלב שלי קופץ וצוחק (ספר שני בסדרה)
We have run out of stock for this item.
מאת: רוסה לגרקרנץ, איורים: אוה אריקסון
דּוּנִי חוֹזֶרֶת! הַיַּלְדָּה הַשְּׂמֵחָה שֶׁהִקְסִימָה מִילְיוֹנֵי יְלָדִים בַּסֵּפֶר הַחַיִּים הַמְּאֻשָּׁרִים שֶׁלִּי שָׁבָה בְּהַרְפַּתְקָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֶצֶב, אֲבָל גַּם הַרְבֵּה אֹשֶׁר.
דּוּנִי מִתְקַשָּׁה לְהִתְרַגֵּל לְכָךְ שֶׁחֲבֶרְתָּהּ הַטּוֹבָה אֶלָה-פְרִידָה עָבְרָה דִּירָה. וְלֹא רַק זֶה, יוֹם אֶחָד שְׁתַּיִם מֵחַבְרוֹתֶיהָ לַכִּתָּה כּוֹעֲסוֹת עָלֶיהָ, שֶׁלֹּא בְּאַשְׁמָתָהּ. הֵן מִתְעַלְּמוֹת מִמֶּנָּה וְאָז צוֹבְטוֹת אוֹתָהּ, וּבַסּוֹף הַמּוֹרָה מַאֲשִׁימָה אֶת דּוּנִי בַּמְּהוּמָה.
דּוּנִי מַרְגִּישָׁה בּוֹדֵדָה וַעֲצוּבָה מְאוֹד. אֲבָל אָז קוֹרֶה מַשֶּׁהוּ מַפְתִּיעַ שֶׁמְּשַׁנֶּה אֶת הַכֹּל לְטוֹבָה!
הַלֵּב שֶׁלִּי קוֹפֵץ וְצוֹחֵק הוּא פְּרִי שִׁתּוּף פְּעֻלָּה נוֹסָף שֶׁל הַסּוֹפֶרֶת הָאֲהוּבָה רוֹסֶה לָגֶרְקְרַנְץ וְהַמְּאַיֶּרֶת אֶוָה אֶרִיקְסוֹן, וְהַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי בַּסִּדְרָה הַמַּצְלִיחָה בְּכִכּוּבָהּ שֶׁל דּוּנִי.
מִשִּׁבְחֵי הַבִּקֹּרֶת לַסֵּפֶר הַחַיִּים הַמְּאֻשָּׁרִים שֶׁלִּי, רַב-מֶכֶר בִּשְׁוֶדְיָה, בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית וּבְיִשְׂרָאֵל, וְזוֹכֶה עִטּוּר "הַפִּנְקָס" לְסֵפֶר רֵאשִׁית קְרִיאָה מִצְטַיֵּן:
"לֹא פָּחוֹת מִפְּנִינָה... מִי שֶׁרֵאשִׁית הַקְּרִיאָה שֶׁלּוֹ הִיא כָּזֹאת, יַמְשִׁיךְ וְיִקְרָא תָּמִיד." (מִרְיָם קוּץ, "יְדִיעוֹת אַחֲרוֹנוֹת")
"מִסּוּג הַסְּפָרִים שֶׁאֲנִי נוֹהֶגֶת לְחַבֵּק לִפְנֵי שֶׁאֲנִי סוֹגֶרֶת." (שְׁלוֹמִית כֹּהֵן-אָסִיף, "הָאָרֶץ")
מגיל 6 ומעלה
תרגום משוודית: דנה כספי
כריכה קשה, 123 עמודים
תאריך הוצאה לאור: 2016
דאנאקוד: 362-5434
ISBN: 978-965-564-249-0
"פלא ספרותי. ספר שלא ניתן להפסיק לקרוא" - המלצה על הספר בבלוג "קריאת חובה"
"סיפור המצליח לגעת בסוגיה רלוונטית מאוד לחייהם של בני ה-6-7, כשהוא מנוסח בשפה המאפשרת להם לקרוא אותו בעצמם, ולחוש עצמאות ועוצמה" – המלצה על הספר בכתב העת "הפנקס"
הִגִּיעַ הַזְּמַן לִפְגֹּשׁ שׁוּב אֶת דּוּנִי! הַיַּלְדָּה הַשְּׂמֵחָה. לִפְעָמִים הִיא גַּם אֻמְלָלָה, אֲבָל אֶת הַפְּעָמִים הָאֵלֶּה הִיא לֹא מַחְשִׁיבָה.
הִיא לֹא סוֹבֶלֶת אֲסוֹנוֹת, הֵם שׁוֹבְרִים אוֹתָהּ לִרְסִיסִים. בִּגְלַל זֶה הִיא מַמְצִיאָה סוֹפִים חֲדָשִׁים לְכָל הַסִּפּוּרִים הָעֲצוּבִים.
הַתַּחְבִּיבִים שֶׁלָּהּ הֵם שַׁרְקָנִים, עֲבוֹדוֹת יְצִירָה, לִישֹׁן עַד מְאֻחָר וּלְשַׂחֵק עִם חֲבֵרִים — כְּשֶׁיֵּשׁ חֲבֵרִים לְשַׂחֵק אִתָּם.
כְּשֶׁדּוּנִי הִתְחִילָה לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר, הִיא לֹא הִכִּירָה אַף אֶחָד בַּכִּתָּה, אֲבָל עַכְשָׁו הִיא מַכִּירָה.
הִיא מַכִּירָה אֶת מֶטֶבּוֹרְג וְאֶת צוּצִיק.
וְאֶת יוֹנָתָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ 146 בַּעֲלֵי חַיִּים — מַקְלוֹנִים.
הוּא חוֹשֵׁב שֶׁהֵם נוֹרָא חֲמוּדִים.
וְהִיא כַּמּוּבָן מַכִּירָה גַּם אֶת וִיקִי. כֻּלָּם מַכִּירִים אוֹתָהּ.
וִיקִי שֶׁרָצָה לְצַחְצֵחַ שִׁנַּיִם כָּל חָמֵשׁ דַּקּוֹת בְּעֵרֶךְ. אִמָּא שֶׁלָּהּ רוֹפְאַת שִׁנַּיִם וְהִיא נוֹתֶנֶת לָהּ כָּל יוֹם פְלוּאוֹר לִשְׁטֹף בּוֹ אֶת הַפֶּה.
וִיקִי הָיְתָה מְאֹהֶבֶת כִּמְעַט בְּכָל הַבָּנִים בַּכִּתָּה. רַק שׁוֹמְעִים פּוּף! וּכְבָר הִיא מִתְאַהֶבֶת.
גַּם מִיקָה.
בַּיּוֹם שֶׁיְּסֻפַּר עָלָיו כָּאן הֵן הִתְאַהֲבוּ בְּצוּצִיק.
שְׁתֵּיהֶן בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ זְמַן...
שְׁתֵּיהֶן חָשְׁבוּ לְהַצִּיעַ לוֹ חֲבֵרוּת. הֵן הָיוּ סַקְרָנִיוֹת מְאוֹד לָדַעַת בְּמִי מֵהֶן יִבְחַר.
"סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁיִּבְחַר בִּי," אָמְרָה מִיקָה וְהִתְבּוֹנְנָה בְּסִפּוּק בְּלֵב הַנְּיָר שֶׁגָּזְרָה.
"אַל תִּהְיִי כָּל כָּךְ בְּטוּחָה," אָמְרָה וִיקִי וְהֵחֵלָּה גַּם הִיא לְצַיֵּר לֵב.
וִיקִי וּמִיקָה תָּמִיד מְחַקּוֹת זוֹ אֶת זוֹ.