ניפגש כשניפגש (ספר חמישי בסדרה)
מאת: רוסה לגרקרנץ, איורים: אוה אריקסון
חופשת הקיץ נגמרה ודוּנִי מתחילה את כיתה ב'. "כמה גדלת, קשה להאמין!" אמרה סבתא שלה בדרך לבית הספר ביום הראשון ללימודים. גם לדוני זה נראה כמעט בלתי נתפס.
דוני שבה לבית הספר, וגם אבא שלה השתחרר מבית החולים וחזר הביתה. נדמה שהכול יהיה כפי שהיה, אבל לפעמים אבא מעדיף לצפות במשחק כדורגל בטלויזיה, והכי גרוע – הוא מזמין את ורה לארוחת ערב. בינתיים יוצאת דוני לטיול עם כיתתה, ועד מהרה הולכת לאיבוד! האם תמצא את הדרך חזרה? את מי תפגוש פתאום באמצע הדרך? ומה יעלה בגורל החברות שלה עם אלה-פרידה?
סִפּוּר מצחיק ונוגע ללב על האופן שבו קשרים עם אנשים שונים משפיעים עלינו, מֻתְאָם בִּמְיֻחָד לְקוֹרְאִים מַתְחִילִים וּלְקוֹרְאוֹת מַתְחִילוֹת.
ניפגש כשניפגש הוּא פְּרִי שִׁתּוּף פְּעֻלָּה נוֹסָף שֶׁל הַסּוֹפֶרֶת הָאֲהוּבָה רוֹסֶה לָגֶרְקְרַנְץ וְהַמְּאַיֶּרֶת אֶוָה אֶרִיקְסוֹן – סֵפֶר חמישי בַּסִּדְרָה הַמַּצְלִיחָה בְּכִכּוּבָהּ שֶׁל דּוּנִי.
מִשִּׁבְחֵי הַבִּקֹּרֶת לְסִפְרֵי הַסִּדְרָה שֶׁהָיוּ לְרַבֵּי-מֶכֶר בָּעוֹלָם וּבְיִשְׂרָאֵל:
"לֹא פָּחוֹת מִפְּנִינָה... מִי שֶׁרֵאשִׁית הַקְּרִיאָה שֶׁלּוֹ הִיא כָּזֹאת, יַמְשִׁיךְ וְיִקְרָא תָּמִיד." (מִרְיָם קוּץ, "יְדִיעוֹת אַחֲרוֹנוֹת")
"מִסּוּג הַסְּפָרִים שֶׁאֲנִי נוֹהֶגֶת לְחַבֵּק לִפְנֵי שֶׁאֲנִי סוֹגֶרֶת." (שְׁלוֹמִית כֹּהֵן-אָסִיף, "הָאָרֶץ")
"רוֹסֶה לָגֶרְקְרַנְץ מִתְגַּלָּה כְּקוֹסֶמֶת, לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר כְּסוֹפֶרֶת מְחוֹנֶנֶת." (ד"ר שַׁי רוּדִין, "קְרִיאַת חוֹבָה")
מגיל 6 ומעלה
תרגום משוודית: דנה כספי
כריכה קשה, 160 עמודים
תאריך הוצאה לאור: 2018
דאנאקוד: 362-5781
ISBN: 978-965-564-584-2
"האיורים בשחור-לבן של הדמויות, על הבעות הפנים ותנועות הגוף, משלימים ומעצימים את הכתוב" - המלצה על הספר בפורום "תפוז"
ראיון עם רוסה לגרקרנץ ב"ישראל היום"
חֻפְשַׁת הַקַּיִץ נִגְמְרָה, וְדוּנִי מַתְחִילָה לִלְמֹד בְּכִתָּה בֵּי״ת.
"כַּמָּה גָּדַלְתְּ, קָשֶׁה לְהַאֲמִין!" אָמְרָה סָבְתָא שֶׁלָּהּ בַּדֶּרֶךְ לְבֵית הַסֵּפֶר בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַלִּמּוּדִים.
גַּם לְדוּנִי זֶה נִרְאָה כִּמְעַט בִּלְתִּי נִתְפָּס.
אֲבָל כְּבָר בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִיא הִתְרַגְּלָה.
וְעַכְשָׁו הִגִּיעַ תּוֹרָהּ שֶׁל הַכִּתָּה לְבַקֵּר בִּסְקַאנְסֶן. זֶהוּ גַּן חַיּוֹת וּמוּזֵאוֹן תַּרְבּוּת שֶׁהוּקַם לִפְנֵי יוֹתֵר מִמֵּאָה שָׁנִים. כָּל כִּתּוֹת בֵּי״ת בְּבֵית הַסֵּפֶר שֶׁלָּהּ מְבַקְּרוֹת בּוֹ, וּלְדוּנִי כְּבָר נִדְמֶה שֶׁמֵּאָז וּמֵעוֹלָם הָיְתָה תַּלְמִידָה בְּכִתָּה בֵּי״ת.
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַלִּמּוּדִים חָזַר אַבָּא שֶׁל דּוּנִי מִבֵּית הַחוֹלִים שֶׁבּוֹ הָיָה מְאֻשְׁפָּז כָּל הַקַּיִץ אַחֲרֵי תְּאוּנַת דְּרָכִים.
אָמְנָם הָרוֹפְאָה אָמְרָה שֶׁהָרֶגֶל שֶׁלּוֹ לְעוֹלָם לֹא תַּחְזֹר לִהְיוֹת כְּפִי שֶׁהָיְתָה, אֲבָל מָה שֶׁחָשׁוּב לְדוּנִי הוּא שֶׁאַבָּא חָזַר לַבַּיִת הַצָּהֹב בִּרְחוֹב הַתּוּת, וְשֶׁהַחַיִּים שֶׁלָּהּ יִהְיוּ שׁוּב מְאֻשָּׁרִים.