סבתא טורבו ואלפי התנינים הבכיינים (ספר ראשון בסדרה)

לְסָבְתָא מַזָּל, שֶׁכֻּלָּם מַכִּירִים בְּתוֹר סָבְתָא טוּרְבּוֹ — תֵּכֶף תָּבִינוּ לָמָּה — יֵשׁ נְטִיָּה אֲיֻמָּה לְהַאֲרִיךְ בְּדִבּוּר. הִיא מְסֻגֶּלֶת לְדַבֵּר בְּלִי הַפְסָקָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת, וְהִיא גַּם מְדַבֶּרֶת מַהֵר, כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ הִבְטִיחַ לָהּ מִילְיוֹן דּוֹלָר אִם הִיא תַּצְלִיחַ לִדְחֹף שְׁבַע מֵאוֹת מִלִּים בְּדַקָּה. נוֹסָף לְזֶה הִיא גַּם שׁוֹכַחַת לְהַצִּיב נְקֻדּוֹת בְּסוֹף מִשְׁפָּט. שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל פְּסִיקִים. 

סִימָנֵי קְרִיאָה, לְעֻמַּת זֹאת, תִּמְצְאוּ אֶצְלָהּ בְּשֶׁפַע. 

כָּל אוֹרֵחַ שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵית הַמָּלוֹן שֶׁלָּהּ — גַּם עָלָיו מִיָּד אֲסַפֵּר — וְשׁוֹאֵל אוֹתָהּ שְׁאֵלָה פְּשׁוּטָה כְּמוֹ: "סְלִיחָה, גְּבִרְתִּי, מָה שְׁמֵךְ, בְּבַקָּשָׁה?" אוֹ בְּצוּרָה קְצָת פָּחוֹת מְנֻמֶּסֶת: "אֵיךְ קוֹרְאִים לָךְ?" חוֹטֵף נְאוּם שָׁלֵם: "קֹדֶם כֹּל אַל תִּקְרָא לִי גְּבִרְתִּי אֲבָל אִם אַתָּה כְּבָר שׁוֹאֵל אָז הָאֱמֶת הִיא שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה אֶפְשָׁרֻיּוֹת אַתָּה יָכוֹל לִקְרֹא לִי מַזָּל אֲבָל חָשׁוּב שֶׁתַּדְגִּישׁ מַזָּל אִמָּא שֶׁל אֶלְעָד וְיוֹאֵל אוֹ מַזָּל אִמָּא שֶׁל יוֹאֵל וְאֶלְעָד זֶה לֹא מְשַׁנֶּה אֲבָל שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב שֶׁיּוֹאֵל וְאֶלְעָד שֶׁלִּי הֵם יְלָדִים קְטַנִּים אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה! אֶלְעָד בֶּן שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם וְיוֹאֵל בֶּן שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ כְּלוֹמַר בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה הוּא הָיָה בֶּן שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ אֲבָל בְּאַפְּרִיל הַקָּרוֹב נַחְגֹּג לוֹ שְׁלוֹשִׁים וְשֵׁשׁ! אֵיךְ הַזְּמַן עוֹבֵר מָה שֶׁכֵּן לְיוֹאֵל יֵשׁ יַלְדָּה מְאוֹד מְתוּקָה אוֹחחח אֵיךְ אֲנִי חוֹלָה עַל הַיַּלְדָּה הַזֹּאת! קֶרֶן קוֹרְאִים לָהּ אֲבָל אֲנִי קוֹרֵאת לָהּ קֶרֶן קָרֵנִינָה כִּי קֶרֶן קָרֵנִינָה נִשְׁמָע יוֹתֵר טוֹב בָּאֹזֶן אַתָּה בֶּטַח תַּסְכִּים אִתִּי זֶה שֵׁם מְאוֹד מִתְנַגֵּן וַאֲנִי מְבִינָה בְּמוּזִיקָה לֹא סְתָם נִגַּנְתִּי בְּתִזְמֹרֶת כְּלֵי הַנְּשִׁיפָה שֶׁל טְבֶרְיָה חָמֵשׁ שָׁנִים! הִסְתּוֹבַבְנוּ בְּכָל הָעוֹלָם בְּאַמְסְטֶרְדָּם נְיוּ יוֹרְק אֲפִלּוּ לְקָהִיר הִגַּעְנוּ אַתָּה לֹא תַּאֲמִין טוֹב אֵלֶּה הָיוּ יָמִים יָפִים בֶּאֱמֶת... בְּכָל מִקְרֶה הַיַּלְדָּה הַזֹּאת הִיא בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַשֵּׁם שֶׁלָּהּ מִבְּחִינַת הָאוֹר אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת — כַּמָּה אוֹר הִיא מְבִיאָה לִי אֵין לְתָאֵר אָז מִבְּחִינָתִי אַתָּה גַּם יָכוֹל לִקְרֹא לִי מַזָּל סָבְתָא שֶׁל קֶרֶן קָרֵנִינָה כִּי קָרֵנִינָה יֵשׁ רַק אַחַת!"

כְּמוֹ שֶׁבֶּטַח כְּבָר הֵבַנְתֶּם, קוֹרְאִים לִי קֶרֶן. אֲבָל בִּגְלַל אוֹ בִּזְכוּת סָבְתָא — תָּלוּי אֶת מִי שׁוֹאֲלִים — כֻּלָּם קוֹרְאִים לִי קֶרֶן קָרֵנִינָה.