אהבה עדיפה על אין-אהבה (ספר שביעי בסדרה)
מאת: רוסה לגרקרנץ, איורים: אוה אריקסון
הָאָבִיב הִגִּיעַ, וְדוּנִי נוֹסַעַת לְרוֹמָא לְהִשְׁתַּתֵּף בַּחֲתֻנָּה שֶׁל אַבָּא וּוֶרָה. הַחֲתֻנָּה מִתְקַיֶּמֶת בִּזְכוּתָהּ, כָּךְ לְפָחוֹת הִיא מַאֲמִינָה. אֲבָל דּוּנִי נֶחְרֶדֶת לְגַלּוֹת שֶׁאֶלָה-פְרִידָה לא הֻזְמְנָה. בֵּינְתַיִם אֶלָה-פְרִידָה מְנַסָּה לִמְצֹא אֶת דּוּנִי שֶׁמִּמֶּנָּה לֹא שָׁמְעָה זְמַן רַב. אֲבָל דּוּנִי הִיא לֹא הַיְּחִידָה שֶׁנֶּעֱלֶמֶת!
מָה תַּגִּיד אֶלָה-פְרִידָה כְּשֶׁתְּגַלֶּה שֶׁלֹּא הֻזְמְנָה לַחֲתֻנָּה? מַדּוּעַ אֶלָה-פְרִידָה מִסְתַּתֶּרֶת? וְהַאִם דּוּנִי תִּכְתֹּב סוֹף-סוֹף אֶת הַהֶמְשֵׁךְ לַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁכָּתְבָה?
סִפּוּר עַל רְגָעִים בַּחַיִּים שֶׁבָּהֶם דְּבָרִים לֹא קוֹרִים כְּפִי שֶׁמְּתַכְנְנִים, וְעַל אַהֲבָה שֶׁתָּמִיד מְנַצַּחַת. מֻתְאָם בִּמְיֻחָד לְקוֹרְאִים מַתְחִילִים וּלְקוֹרְאוֹת מַתְחִילוֹת.
אַהֲבָה עֲדִיפָה עַל אֵין-אַהֲבָה הוּא פְּרִי שִׁתּוּף פְּעֻלָּה נוֹסָף שֶׁל הַסּוֹפֶרֶת הָאֲהוּבָה רוֹסֶה לָגֶרְקְרַנְץ וְהַמְּאַיֶּרֶת אֶוָה אֶרִיקְסוֹן – סֵפֶר שְׁבִיעִי בַּסִּדְרָה הַמַּצְלִיחָה בְּכִכּוּבָהּ שֶׁל דּוּנִי.
מִשִּׁבְחֵי הַבִּקֹּרֶת לְסִפְרֵי הַסִּדְרָה שֶׁהָיוּ לְרַבֵּי-מֶכֶר בָּעוֹלָם וּבְיִשְׂרָאֵל:
"לֹא פָּחוֹת מִפְּנִינָה... מִי שֶׁרֵאשִׁית הַקְּרִיאָה שֶׁלּוֹ הִיא כָּזֹאת, יַמְשִׁיךְ וְיִקְרָא תָּמִיד." (מִרְיָם קוּץ, "יְדִיעוֹת אַחֲרוֹנוֹת")
"מִסּוּג הַסְּפָרִים שֶׁאֲנִי נוֹהֶגֶת לְחַבֵּק לִפְנֵי שֶׁאֲנִי סוֹגֶרֶת." (שְׁלוֹמִית כֹּהֵן-אָסִיף, "הָאָרֶץ")
"רוֹסֶה לָגֶרְקְרַנְץ מִתְגַּלָּה כְּקוֹסֶמֶת, לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר כְּסוֹפֶרֶת מְחוֹנֶנֶת." (ד"ר שַׁי רוּדִין, "קְרִיאַת חוֹבָה")
מגיל 6 ומעלה
תרגום משוודית: דנה כספי
כריכה קשה, 227 עמודים
תאריך הוצאה לאור: 2020
דאנאקוד: 362-6257
ISBN: 978-965-201-060-5
"אין ספק שכל ילד שיפגוש בשבעת הספרים של דוני בהיותו קורא מתחיל, יגדל להיות אוהב ספרים" – המלצה על הספר בבלוג "קריאת חובה"
"את כוח המשיכה של הסדרה אפשר לחפש בנטורליזם שלה, בעיסוק בסוגיות לא שגרתיות כדיכאון, אובדן הורה ומשברים חברתיים, וגם בפוטנציאל למצוא שמחת חיים סוערת במקומות מורכבים" – המלצה על הספר ב"הארץ"
יוֹם יָפֶה בְּחֹדֶשׁ אַפְּרִיל, חֻפְשַׁת הַפַּסְחָא רַק הִתְחִילָה. הַדַּיָּרִים בִּרְחוֹב הַתּוּת פּוֹתְחִים אֶת הַחַלּוֹנוֹת לִרְוָחָה, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת בִּמְלוֹא כֹּחָהּ. קֹדֶם פּוֹתְחִים אֶת הַחַלּוֹנוֹת אֵלֶּה שֶׁגָּרִים בַּבַּיִת הַלָּבָן, אַחַר כָּךְ אֵלֶּה שֶׁגָּרִים בַּבַּיִת הָאָפֹר, וּלְבַסּוֹף אֵלֶּה שֶׁגָּרִים בַּבַּיִת הַיָּרֹק. אֲבָל בַּבַּיִת הַצָּהֹב לֹא רוֹאִים שׁוּם סִימַן חַיִּים. אֵין אַבָּא שֶׁיּוֹצֵא לְתֵבַת הַמִּכְתָּבִים לָקַחַת אֶת הָעִתּוֹן. אֵין חָתוּל שֶׁרוֹדֵף אַחֲרֵי עַכְבָּר. אֵין יַלְדָּה שֶׁיּוֹצֵאת בְּרִיצָה וְרוֹאָה כַּרְכֹּם שֶׁפָּרַח בַּדֶּשֶׁא, קוֹטֶפֶת אוֹתוֹ וּמְמַהֶרֶת לַמִּטְבָּח לָשִׂים אוֹתוֹ בְּגָבִיעַ שֶׁל בֵּיצָה. לֹא, אֵין אַף יַלְדָּה בַּסְּבִיבָה! אֲבָל אוּלַי אַתֶּם תּוֹהִים בְּאֵיזוֹ יַלְדָּה מְדֻבָּר? בְּדוּנִי, כַּמּוּבָן! אוֹ בִּשְׁמָהּ הָאֲמִתִּי — דָּנִיאֵלָה. בַּיּוֹם שֶׁעָלָיו נְסַפֵּר הִיא כַּנִּרְאֶה לֹא בַּבַּיִת. כַּמָּה מֵחֲבֵרֶיהָ לַכִּתָּה מְצַלְצְלִים בְּדֶלֶת בֵּיתָהּ, אֲבָל אִישׁ אֵינוֹ פּוֹתֵחַ לָהֶם. מוּל הַדֶּלֶת הַסְּגוּרָה עוֹמְדִים צוּצִיק וּמֶטֶבּוֹרְג וּבֶּנִי, שֶׁרָצוּ לְהָבִיא לְדוּנִי בֵּיצַת פַּסְחָא — בֵּיצָה מְלֵאָה בְּמַמְתַּקִּים — מַתָּנָה מֵהַמּוֹרָה וּמֵהַתַּלְמִידִים, כִּי כְּבָר שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת דּוּנִי לֹא בָּאָה לְבֵית הַסֵּפֶר. אִישׁ לֹא רָאָה אוֹתָהּ מֵאָז שֶׁנָּסְעָה לְחֻפְשַׁת סְקִי, וְחָלְתָה. הֵם מְצַלְצְלִים וּמְצַלְצְלִים בַּפַּעֲמוֹן, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא פּוֹתֵחַ לָהֶם. אֵיפֹה הִיא יְכוֹלָה לִהְיוֹת? "מָה אִם הִיא מֵתָה?" אוֹמֵר מֶטֶבּוֹרְג. "אָז לֹא יִקְרֶה כְּלוּם אִם נִפְתַּח אֶת הַבֵּיצָה וְנֹאכַל קְצָת," אוֹמֵר בֶּנִי. "הִיא לֹא מֵתָה!" אוֹמֵר צוּצִיק וְאוֹחֵז בְּבֵיצַת הַפַּסְחָא בְּחָזְקָה. "אֲנִי אֶשְׁמֹר עָלֶיהָ עַד שֶׁדּוּנִי תַּחְזֹר מִנּוֹרְשֶׁפִּינְג אוֹ אֵיפֹה שֶׁהִיא לֹא נִמְצֵאת." בֶּנִי נוֹעֵץ בּוֹ מַבָּט זוֹעֵף. "רַק שֶׁהַמַּמְתַּקִּים לֹא יִתְקַשּׁוּ וְיִהְיוּ מַגְעִילִים," הוּא מְמַלְמֵל כְּשֶׁהֵם הוֹלְכִים מִשָּׁם.