כשהייתי הכי מאושרת (ספר שלישי בסדרה)
מאת: רוסה לגרקרנץ, איורים: אוה אריקסון
הַיּוֹם הוּא הַיּוֹם הַלִּפְנֵי אַחֲרוֹן שֶׁל דּוּנִי בְּכִתָּה א'.
דּוּנִי כָּל כָּךְ מְאֻשֶּׁרֶת, שֶׁהָיְתָה יְכוֹלָה לִכְתֹּב עַל זֶה סֵפֶר שָׁלֵם!
וְזֶה גַּם בְּדִיּוּק מָה שֶׁעָשְׂתָה, אֲבָל לְמַרְבֵּה הַצַּעַר הַסֵּפֶר עֲדַיִן לֹא גָּמוּר.
רֶגַע לִפְנֵי חֻפְשַׁת הַקַּיִץ, דּוּנִי, הַיַּלְדָּה הֲכִי שְׂמֵחָה בָּעוֹלָם, מִתְמוֹדֶדֶת עִם אֵרוּעַ שֶׁמְּשַׁנֶּה אֶת חַיֶּיהָ בְּבַת אַחַת. הִיא חוֹוָה עֶצֶב וּדְאָגָה, אֲבָל בִּזְכוּת מִשְׁפַּחְתָּהּ הָאוֹהֶבֶת וְהַנְּחִישׁוּת הָרַבָּה שֶׁלָּהּ עַצְמָהּ, הִיא מַצְלִיחָה לִמְצֹא אֹשֶׁר גַּם בִּמְקוֹמוֹת מַפְתִּיעִים לְמַדַּי.
אַךְ הַאִם דּוּנִי תִּגְמֹר לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר שֶׁלָּהּ?
הַרְפַּתְקָה סוֹחֶפֶת וְנוֹגַעַת לַלֵּב הַמֻּתְאֶמֶת בִּמְיֻחָד לְקוֹרְאִים מַתְחִילִים וּלְקוֹרְאוֹת מַתְחִילוֹת.
כְּשֶׁהָיִיתִי הֲכִי מְאֻשֶּׁרֶת הוּא פְּרִי שִׁתּוּף פְּעֻלָּה נוֹסָף שֶׁל הַסּוֹפֶרֶת הָאֲהוּבָה רוֹסֶה לָגֶרְקְרַנְץ וְהַמְּאַיֶּרֶת אֶוָה אֶרִיקְסוֹן – סֵפֶר שְׁלִישִׁי בַּסִּדְרָה הַמַּצְלִיחָה בְּכִכּוּבָהּ שֶׁל דּוּנִי.
מִשִּׁבְחֵי הַבִּקֹּרֶת לְסִפְרֵי הַסִּדְרָה שֶׁהָיוּ לְרַבֵּי-מֶכֶר בָּעוֹלָם וּבְיִשְׂרָאֵל:
"לֹא פָּחוֹת מִפְּנִינָה... מִי שֶׁרֵאשִׁית הַקְּרִיאָה שֶׁלּוֹ הִיא כָּזֹאת, יַמְשִׁיךְ וְיִקְרָא תָּמִיד." (מִרְיָם קוּץ, "יְדִיעוֹת אַחֲרוֹנוֹת")
"מִסּוּג הַסְּפָרִים שֶׁאֲנִי נוֹהֶגֶת לְחַבֵּק לִפְנֵי שֶׁאֲנִי סוֹגֶרֶת." (שְׁלוֹמִית כֹּהֵן-אָסִיף, "הָאָרֶץ")
"רוֹסֶה לָגֶרְקְרַנְץ מִתְגַּלָּה כְּקוֹסֶמֶת, לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר כְּסוֹפֶרֶת מְחוֹנֶנֶת." (ד"ר שַׁי רוּדִין, "קְרִיאַת חוֹבָה")
מגיל 6 ומעלה
תרגום משוודית: דנה כספי
כריכה קשה, 123 עמודים
תאריך הוצאה לאור: 2017
דאנאקוד: 362-5595
ISBN: 978-965-564-410-4
"ספר שיעניק לקוראיו שעה צרופה של אושר" – המלצה על הספר בבלוג "קריאת חובה"
הַיּוֹם הוּא הַיּוֹם הַלִּפְנֵי אַחֲרוֹן שֶׁל דּוּנִי בְּכִתָּה א'.
דּוּנִי כָּל כָּךְ מְאֻשֶּׁרֶת, שֶׁהָיְתָה יְכוֹלָה לִכְתֹּב עַל זֶה סֵפֶר שָׁלֵם!
וְזֶה גַּם בְּדִיּוּק מָה שֶׁעָשְׂתָה, אֲבָל לְמַרְבֵּה הַצַּעַר הַסֵּפֶר עֲדַיִן לֹא גָּמוּר.
הַשְּׁאֵלָה הִיא אִם יִהְיֶה אֵי פַּעַם מוּכָן.
עַכְשָׁו הוּא מֻנָּח בְּתִיק הַגַּב שֶׁלָּהּ יַחַד עִם כָּל שְׁאַר הַדְּבָרִים שֶׁהִיא לוֹקַחַת הַבַּיְתָה מִבֵּית הַסֵּפֶר לִפְנֵי חֻפְשַׁת הַקַּיִץ.
הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁדּוּנִי עֲדַיִן לֹא אָרְזָה הוּא תְּמוּנָה שֶׁל הַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁלָּהּ בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ, אֶלָה־פְרִידָה.
הַיַּלְדָּה שֶׁעָבְרָה לָגוּר בְּנוֹרְשֶׁפִּינְג.
מֵאָז חֻפְשַׁת הָאָבִיב דּוּנִי שָׁמְרָה אֶת הַתְּמוּנָה בִּמְגֵרַת הַשֻּׁלְחָן. הִיא הִתְבּוֹנְנָה בָּהּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה פְּעָמִים, שֶׁעֲלוּלָה הָיְתָה לִקְרֹעַ אוֹתָהּ מֵרֹב מַבָּטִים.
מַזָּל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִקְרֹעַ תְּמוּנוֹת בַּמַּבָּט.
בְּכָל פַּעַם שֶׁדּוּנִי מַבִּיטָה בַּתְּמוּנָה, אֶלָה־פְרִידָה מְחַיֶּכֶת אֵלֶיהָ מֵחָדָשׁ.
גַּם הַפַּעַם.
וְדוּנִי מַחְזִירָה לָהּ חִיּוּךְ. וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסָה אֶת הַתְּמוּנָה לְתִיק הַגַּב.
עַכְשָׁו הִגִּיעָה שְׁנַת הַלִּמּוּדִים לְסִיּוּמָהּ.