וניל

40.00 ₪ 78.00 ₪

מאת: בתאל ביאו

"דרמה פסיכולוגית מאופקת ומרשימה של סופרת מבטיחה" - המלצה על הספר ב"הארץ"

"תכינו את הטישו ואת הלב, ותצללו לקריאה" – המלצה על הספר בבלוג "פרלמנט הספרים"

 

היא קמה בקלילות ומושיטה לי את ידה. "אני אלכס." היד שלה דהויה ואצבעותיה ארוכות. "לא צריך..." היא מחליקה את ידיה אל הכיסים של הקפוצ'ון הצהוב שלה. "רק שתדעי, כולן רוצות לקחת את היד הזאת בסוף, אבל אז זה כבר מאוחר מדי."

לירז שותקת. היא לא יודעת מה בדיוק גרם לה לשתוק, אבל זה מה שהוביל אותה לאשפוז במחלקה סגורה, הרחק מכל מי שהכירה, ומהחיים הקודמים שלה. כעת היא מוקפת בנערים ונערות שזרים לה, בפסיכיאטרים שנותנים כדורים מבלי להבין אותה, בחלונות מסורגים ועם רצון לברוח מסודות המאיימים להתגלות. אל תוך הבדידות הזאת מתפרצת אלכס, נערה קשוחה וטובת לב, המנסה לפרום את קשר השתיקה של לירז.

וניל הוא סיפור על מילוט והתמודדות, על כאב שלא נותן מנוח ועל האופן שבו הנפש מגיבה למצבים קיצוניים. רומן נעורים מרגש הכורך יחד חברות ואהבה, פחד ועוצמה.

בתאל ביאו עובדת כמנהלת חנות ספרים, ולא מפסיקה לכתוב. וניל הוא ספרה הראשון, והספר השביעי שנבחר לסדרת פרא לספרות מקור עכשווית, המביאה לקוראות ולקוראים קולות חדשים ולא שגרתיים.


מגיל 14 ומעלה

כריכה רכה, 286 עמודים

תאריך הוצאה לאור: 2019

דאנאקוד: 362-6034

ISBN: 978-965-564-837-9

לרכישת ספר דיגיטלי

 

הדמעות עומדות ממש בקצה, ואני נאבקת בהן בכל הכוחות שאני מצליחה לגייס. המקום הזה לא נראה לי כמו מקלט. החדר קטן, ואני צריכה לחלוק אותו עם שתי בנות. המיטה שקרובה לחלון פנויה. אני זורקת עליה את התיק שלי. מחפשת מקום לפרוק את תכולתו, אבל לא מוצאת. אין שידה, אין ארון, רק שלוש מיטות ברזל וחלון אחד. מישהי בערך בגילי עומדת מולו, עיניה מתגלגלות בקצב מסחרר כאילו היא רואה דברים שאף אחד אחר לא יכול לראות. על המיטה הרחוקה ממני יושבת נערה בגב זקוף, הגוף שלה מתוח ונוקשה. היא נעמדת ובוחנת אותי בפנים חתומות. השיער שלה סודק את החזות הקשוחה וגורם לה להיראות פחות רצינית. צבעו כחול זוהר, פה ושם מבצבצים שורשים בלונדיניים כמו קצף של מפל. אני משתהה על נעלי הספורט שלה — אין שרוכים. שתי פסיעות והיא כבר מולי, פחות מחצי מטר מפריד בינינו. לאט–לאט אני מרימה את מבטי אליה. העיניים שלה מפשיטות אותי, אבל לא כמו שבן מסתכל על בת. היא חודרת במבטה עמוק אל תוך העור שלי, קוראת אותי בחיטוט בלתי נעים ואז עושה את מה שלא ציפיתי שתעשה: היא מחייכת אלי, חיוך רך ומואר. הקשיחות שלה נעלמת — מישהי אחרת מביטה בי. היא מתחילה לצחוק ומתיישבת בקפיצה על המיטה שלי. אני בוחנת את תנועות גופה. היא נשענת לאחור על מרפקיה, מניחה רגל על רגל ומסתכלת עלי משועשעת. "הצלחתי להבהיל אותך, מה?"