חברים, חברות וצרות אחרות (ספר רביעי בסדרה)

בְּכִתָּה ד' אַתְּ כְּבָר צְרִיכָה חָבֵר. אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁיָּעֵל, אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה, קִבְּלָה בְּכִתָּה ד' הַצָּעַת חֲבֵרוּת מִיָּהְלִי, וְאָז הֵם הָיוּ חֲבֵרִים הֲמוֹן זְמַן. אוּלַי אֲפִלּוּ חָדְשַׁיִם, אֲנִי לֹא מְשַׁקֶּרֶת. הֲכִי טוֹב יִהְיֶה אִם דָּנִי יַצִּיעַ לִי כְּבָר חֲבֵרוּת. אַחֶרֶת אֲנִי אֶעֱלֶה לְכִתָּה ה' לִפְנֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי חָבֵר, וְזֶה מַמָּשׁ לֹא טוֹב. בֶּאֱמֶת.

הַצִּלְצוּל קָטַע לִי אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת. וְאִם זֶה לֹא מַסְפִּיק, אָז רוֹנִי בִּלְבְּלָה אוֹתִי וְצָעֲקָה, "שִׁירָה, אַתְּ בָּאָה הַחוּצָה?"

הוֹצֵאתִי אֶת הַתַּפּוּחַ שֶׁלִּי מֵהַתִּיק וְנָעַצְתִּי בּוֹ שִׁנַּיִם, כְּאִלּוּ הוּא תַּפּוּחַ קֶסֶם. כְּשֶׁאֲנִי לוֹעֶסֶת תַּפּוּחַ אֲנִי נִרְגַּעַת וְעוֹלִים לִי בָּרֹאשׁ הָרַעֲיוֹנוֹת הֲכִי טוֹבִים בָּעוֹלָם.

"בּוֹאִי רֶגַע, אֲנִי רוֹצָה לְהַגִּיד לָךְ מַשֶּׁהוּ," עָנִיתִי לְרוֹנִי, וְעָפוּ לִי חֲתִיכוֹת תַּפּוּחַ מֵהַפֶּה.

"אִיכְס," אָמְרָה לִיאוֹר שֶׁיּוֹשֶׁבֶת לְיָדִי בַּכִּתָּה בְּנִגּוּד לָרָצוֹן שֶׁל שְׁתֵּינוּ. הִיא עָשְׂתָה פַּרְצוּף נִגְעָל, כְּאִלּוּ יָרַקְתִּי ג'וּק אוֹ עֲטַלֵּף. אֵיזֶה נוּדְנִיקִית הִיא, שֶׁתֵּלֵךְ מִפֹּה כְּבָר, גַּם כָּכָה הִיא לֹא חֲבֵרָה שֶׁלִּי.

רוֹנִי בָּאָה וְגַם עֲדִי בָּאָה וְלִיאוֹר סוֹף־סוֹף קָמָה וְהִסְתַּלְּקָה, אָז כָּכָה יָכֹלְתִּי לְסַפֵּר לִשְׁתֵּיהֶן יַחַד עַל הָרַעְיוֹן הַגְּאוֹנִי שֶׁלִּי בִּמְקוֹם לַחְזֹר עָלָיו פַּעֲמַיִם.

"מָה רָצִית לְהַגִּיד לִי?" שָׁאֲלָה רוֹנִי. וַעֲדִי אָמְרָה מִיָּד אַחֲרֶיהָ, "כֵּן, מָה רָצִית לְהַגִּיד?"

"יֵשׁ לִי רַעְיוֹן גְּאוֹנִי."

עֲדִי חִיְּכָה חִיּוּךְ גָּדוֹל. "אֲנִי אוֹהֶבֶת רַעֲיוֹנוֹת גְּאוֹנִיִּים!"