עפה מבית ספר לפיות - מעבר לקשת (ספר שלישי בסדרה)
מאת: מרדית באדג'ר
פֵיוֹת אוֹהֲבוֹת לְהַגְשִׁים מִשְׁאָלוֹת, נָכוֹן?
אֵלִי לֹא אוֹהֶבֶת. אֲבָל אֵלִי אֵינָהּ פֵיָה טִיפּוּסִית. הִיא חַסְרַת תַּקָּנָה בְּמָעוֹף אֶתְגָּרִי, תָּמִיד הוֹרֶסֶת כְּשָׁפִים וּמִסְתַּבֶּכֶת לְלֹא הֶרֶף.
אָז הַאִם הִיא תִּלְמַד לִהְיוֹת פֵיָה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, עַכְשָׁו שֶׁסָּבָתָהּ הַקְּשׁוּחָה שׁוֹלַחַת אוֹתָהּ לִפְנִימִיָּה מֵעֵבֶר לַקֶּשֶׁת?
מֵעֵבֶר לַקֶּשֶׁת הוּא סֵפֶר הֶמְשֵׁךְ לְרַבֵּי-הַמֶּכֶר הַקּוֹדְמִים בַּסִּדְרָה עָפָה מִבֵּית סֵפֶר לְפֵיוֹת.
מגיל 6 ומעלה
תרגום מאנגלית: מאירה פירון
כריכה קשה, 132 עמודים
תאריך הוצאה לאור: 2015
דאנאקוד: 362-5247
ISBN: 978-965-564-065-6
"ספר כל כך יפה וכייפי" - המלצה על הספר ב"מאקו"
"מעניין ומיועד לראשית קריאה ולילדות שלא תמיד מתנהגות כמו שדורשים מהן" – המלצה על הספר בבלוג "הורים ותומים"
תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם שֶׁאַתֶּם מְטַיְּלִים בַּפַּארְק וְרוֹאִים יַלְדָּה וּזְקֵנָה מְמַהֲרוֹת. הַיַּלְדָּה נִרְאֵית כְּמוֹ תַּלְמִידָה רְגִילָה, אֲבָל כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ קְצָת קְטַנּוֹת וּשְׂעָרָהּ מַבְרִיק מְאוֹד מְאוֹד. אוּלַי תַּחְשְׁבוּ שֶׁהַזְּקֵנָה הִיא סָבְתָא שֶׁל הַיַּלְדָּה. מִן הַסְּתָם תַּחְשְׁבוּ שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת, "בּוֹאִי, יַקִּירָתִי, בּוֹאִי נֵלֵךְ הַבַּיְתָה כְּדֵי שֶׁסָּבְתָא תָּכִין לָךְ עוּגִיּוֹת."
אַתֶּם מְחַיְּכִים וְחוֹשְׁבִים: אֵיזוֹ סָבְתָא מַקְסִימָה, וְאֵיזוֹ יַלְדָּה רְגִילָה לְגַמְרֵי. הֵן בֶּטַח מְטַיְּלוֹת בְּיַחַד — כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ, בְּנֵי הָאָדָם, נוֹהֲגִים לְטַיֵּל. טוֹב, אַתֶּם צוֹדְקִים לְגַבֵּי דָּבָר אֶחָד — הַזְּקֵנָה הִיא סָבְתָא שֶׁל הַיַּלְדָּה. אֲבָל אַתֶּם טוֹעִים לְגַבֵּי כָּל הַשְּׁאָר. טוֹעִים לְגַמְרֵי. דָּבָר רִאשׁוֹן, הַיַּלְדָּה הַזֹּאת בִּכְלָל לֹא רְגִילָה. הִיא פֵיָה וּשְׁמָהּ אֵלִי.
אִם הֲיִיתֶם מֻמְחִים לְפֵיוֹת, הֲיִיתֶם שָׂמִים לֵב שֶׁיֵּשׁ לָהּ בְּדִיּוּק עֲשָׂרָה נְמָשִׁים, וְשֶׁאֶצְבְּעוֹתֶיהָ קְצָת נוֹצְצוֹת. אֲבָל אֶת הַכְּנָפַיִם שֶׁלָּהּ לֹא הֲיִיתֶם רוֹאִים, כִּי הִיא מַסְתִּירָה אוֹתָן מִתַּחַת לַבְּגָדִים. גַּם סָבְתָא שֶׁל אֵלֵי פֵיָה. אֲבָל הִיא לֹא מַמָּשׁ מַקְסִימָה...
לְמַעֲשֶׂה, בִּזְמַן שֶׁהֵן מִהֲרוּ בַּפַּארְק, סָבְתָא שֶׁל אֵלִי אָמְרָה לָהּ, "אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מָה הַהוֹרִים שֶׁלָּךְ חָשְׁבוּ כְּשֶׁהֵם רָשְׁמוּ אוֹתָךְ לְבֵית סֵפֶר שֶׁל בְּנֵי אָדָם לִפְנֵי שֶׁהֵם נָסְעוּ. גַּם כָּכָה לֹא חֲסֵרִים לָךְ הֶרְגֵּלִים מְגֻנִּים! הִשְׁאַרְתִּי הוֹדָעָה לְאִמָּא שֶׁלָּךְ שֶׁאֲנִי רוֹשֶׁמֶת אוֹתָךְ לְבֵית סֵפֶר מְעֻלֶּה לְפֵיוֹת, בֵּית סֵפֶר טוֹב וּמַחְמִיר וּנְטוּל בְּנֵי אָדָם!"
אֵלִי מִהֲרָה לָלֶכֶת לְצַד סָבָתָהּ. הִיא יָדְעָה שֶׁמּוּטָב לֹא לְהִתְוַכֵּחַ עִם סָבְתָא סְפְּרַיְטְלִי כְּשֶׁהִיא כּוֹעֶסֶת.
אֲבָל בּוֹ־בַּזְּמַן הִדְאִיגוּ אוֹתָהּ כַּמָּה דְּבָרִים. לְמָשָׁל, לְאָן הֵן הוֹלְכוֹת?
אֵלִי גָּרָה בָּעִיר הַזֹּאת כָּל חַיֶּיהָ, וְהִיא יָדְעָה הֵיכָן נִמְצָאִים כָּל בָּתֵּי הַסֵּפֶר לְפֵיוֹת. לְמַעֲשֶׂה, הִיא כְּבָר לָמְדָה בִּשְׁלוֹשָׁה מֵהֶם! לְרֹעַ הַמַּזָּל הִיא גַּם נֶאֶלְצָה לַעֲזֹב אֶת שְׁלָשְׁתָּם. הַכֹּל מִשְׁתַּבֵּשׁ לְאֵלִי בְּבָתֵּי סֵפֶר.
אֲבָל מַשֶּׁהוּ אַחֵר הִטְרִיד אֶת אֵלִי. הַאִם סָבְתָא בִּכְלָל אָמְרָה לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי לְאֵיזֶה בֵּית סֵפֶר הִיא שׁוֹלַחַת אוֹתִי?