אלסה-מרי והאבאים הקטנים

זֹאת אֲנִי, יוֹשֶׁבֶת כָּאן כָּל יוֹם חֲמִישִׁי בָּעֶרֶב וּמְחַכָּה שֶׁהָאַבָּאִים שֶׁלִּי יָבוֹאוּ הַבַּיְתָה. יֵשׁ לִי שִׁבְעָה. אֲבָל הֵם דֵּי קְטַנִּים וְנִרְאִים כֻּלָּם בְּדִיּוּק אוֹתוֹ דָּבָר. אֲנִי אַף פַּעַם לֹא יוֹדַעַת מִיהוּ מִי. לְאֶחָד מֵהֶם קוֹרְאִים יִסְטֶה. יֵשׁ לוֹ קוֹל צַפְצְפָנִי כָּל כָּךְ. וּלְאַחַד הָאַבָּאִים קוֹרְאִים רוּנֶה, וְיֵשׁ לוֹ מִין גַּבְשׁוּשִׁית קְטַנָּה עַל אַחַת מֵאָזְנָיו. הָאַבָּאִים שֶׁלִּי הֵם סוֹכְנִים נוֹסְעִים. הֵם מִסְתּוֹבְבִים בְּנוֹרְלַנְד תַּחְתִּית וּמוֹכְרִים טֶלֶפוֹנִים נַיָּדִים. בְּכָל יוֹם שֵׁנִי בַּבֹּקֶר בְּשָׁעָה עֲשָׂרָה לִשְׁמוֹנֶה הֵם יוֹצְאִים לְדַרְכָּם לִמְכֹּר אֶת הַטֶּלֶפוֹנִים שֶׁלָּהֶם. וּמֵאוֹתוֹ רֶגַע אֲנִי מְחַכָּה וּמְחַכָּה לְיוֹם חֲמִישִׁי. עָצוּב כְּשֶׁהָאַבָּאִים שֶׁלָּךְ נוֹסְעִים כָּל כָּךְ הַרְבֵּה. אֲבָל לִפְעָמִים הֵם שׁוֹלְחִים גְּלוּיָה מֵאֵיזֶה מָקוֹם מְעַנְיֵן כְּמוֹ הוּדִיקְסְוָל, פְרֶנְסְטָה אוֹ גְּנַרְפּ. לְעִתִּים קְרוֹבוֹת הֵם מְבִיאִים לִי מַתָּנָה קְטַנָּה כְּשֶׁהֵם חוֹזְרִים הַבַּיְתָה. לְמָשָׁל מַרְמֶלָדָה יְרֻקָּה וּוְרֻדָּה מֵאִיגֶסוּנְד אוֹ סוּס קָטָן עִם אֻכָּף וְגַלְגַּלִּים מִ"צַּעֲצוּעַ וְתַחְבִּיב". בִּימֵי חֲמִישִׁי בָּעֶרֶב אֲנִי רוֹצָה שֶׁהָאַבָּאִים שֶׁלִּי יְשַׂחֲקוּ אִתִּי. אֲבָל הֵם עֲיֵפִים בִּגְלַל כָּל הַנְּסִיעוֹת וְהַמְּכִירוֹת. אַחֲרֵי אֲרוּחַת הָעֶרֶב הֵם רוֹצִים לָשֶׁבֶת בְּנַחַת וּלְהֵרָגַע. אוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הֲמוֹן נַיֶּרֶת — הֵם צְרִיכִים לְסַדֵּר מִסְמָכִים בְּכָל מִינֵי עֲרֵמוֹת וְאַחַר כָּךְ לְתַיֵּק אוֹתָם. לִפְעָמִים הֵם מַרְשִׁים לִי לַעֲזֹר וּלְחוֹרֵר אֶת הַדַּפִּים. אֲנִי שׁוֹמֶרֶת אֶת כָּל עִגּוּלֵי הַנְּיָר הַקְּטַנְטַנִּים בְּקֻפְסָה. בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה הָאַבָּאִים אוֹמְרִים שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לִישֹׁן, אֲפִלּוּ שֶׁיֵּשׁ לִי עוֹד דַּפִּים לְחוֹרֵר אוֹ שֶׁאֲנִי עֲסוּקָה אוּלַי בְּמַשֶּׁהוּ אַחֵר וְחָשׁוּב לֹא פָּחוֹת. מִצַּד שֵׁנִי, אִם אֶזְדָּרֵז לְהִכָּנֵס לַמִּטָּה, הָאַבָּאִים יָבוֹאוּ לְהַקְרִיא לִי סִפּוּר. כָּל אֶחָד מֵהֶם קוֹרֵא מִשְׁפָּט. אֲבָל הֵם תָּמִיד מִתְבַּלְבְּלִים וְלֹא זוֹכְרִים מִי הַבָּא בַּתּוֹר. לִפְעָמִים אַחַד הָאַבָּאִים נִרְדָּם וְשׁוֹמְעִים נְחִירוֹת. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ תּוֹרוֹ, אֲנִי צְרִיכָה לָתֵת לוֹ דְּחִיפָה קַלָּה בַּמַּרְפֵּק. וְאָז אֵין לוֹ שׁוּם מֻשָּׂג לְאָן הִגַּעְנוּ בַּסֵּפֶר. לֹא תָּמִיד אֲנִי עֵרָה בְּסוֹף הַסִּפּוּר. כִּי מֵרֹב מַאֲמַצִּים לִשְׁמֹר עַל הַסֵּדֶר, אֲנִי מִתְעַיֶּפֶת וְנִרְדֶּמֶת. אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת הָאַבָּאִים מְמַלְמְלִים סְבִיבִי.